הרפואה הסינית

הרפואה הסינית על ענפיה השונים, היא שיטה רפואית שלמה שבעזרתה אובחנו וטופלו בני אדם במזרח אסיה, במהלך יותר מאלפיים שנים.

משחר ההסטוריה בני האדם סבלו ממחלות ופציעות, ובעזרת התבונה האנושית חיפשו מהן הסיבות לתחלואה גופנית או נפשית, למטרת מציאת מזור לסבל האנושי. לעתים הסיבה לתחלואה היתה ברורה כגון דבר מאכל שגרם להרעלה, או חבלה מסוגים שונים שגרמה לפציעה. אולם מה היו הסיבות שגרמו לבני אדם לחלות במחלות שונות? בעבר הרחוק (לפני למעלה מ 2000 שנים) התפיסה של מחוללי מחלה והטיפול בה הייתה שונה. במחלות לא טיפל רופא אלא שאמאן (איש פולחן) שלמעשה לא ביצע טיפול אלא טקסים לגירוש שדים ורוחות.

כחלק מהתפתחות הציביליזציה הסינית, גם בתורת הריפוי המסורתי התחוללו תמורות  גדולות שנבעו מתוך הבנה שהגורם למחלות הגופניות והנפשיות בקרב בני האדם, אינו דיבוק של רוחות רעות עם השפעה חולנית, אלא יש לחפש את הסיבות להתפתחות מחלות דרך התבוננות בכוחות המניעים את עולמם של בני האדם.

לפיכך סווגו גורמי התחלואה לגורמים חיצוניים: סוגי אקלים שונים כגון קור, חום, לחות, רוח ויובש.

גורמים פנימיים שהינם הרגשות האנושיים: כעס, שמחה, עצב, פחד ובהלה,דאגה וחשיבה עודפת.

וגורמים אחרים כגון חבלה גופנית, הרכב התזונה, עבודה מאומצת, חוסר או עודף תנועה ועוד.

בין שלל שיטות הרפואה המשלימה והטבעית, לרפואה הסינית על שיטותיה השונות יש יתרונות גדולים ומשמעותיים בבואך לקבל החלטה איזה טיפול לקבל.

למשל, הנסיון העצום שהצטבר בקרב המרפאים לא נמסר רק בעל פה, מדור אל דור,  אלא בטקסטים כתובים ומתועדים. ולאורך הדורות (או כמו שאומרים בסין במשך שושלות קיסרות שונות) נכתבו ספרי פרשנות וביקורת אודות טקסטים קדומים יותר, וככל שידע ונסיון הצטבר, כך גם תוקנו טעויות עבר והומצאו גישות שונות ויעילות יותר לטיפול.

לא מדובר בתורת טיפול שהומצאה ע"י אדם או קבוצה קטנה של אנשים, או דרך "התגלות" כזאת או אחרת, אלא תורת ריפוי שלמה שנבנתה על נסיון ותבונה קולקטיבית. הרבה רופאים, הרבה מתרפאים, לאורך הרבה שנים, בהרבה מקומות שונים.

כלומר גוף ידע ומידע גדול ומגוון שמאפשר לי ולאחרים להעניק טיפול מיטבי מדוייק ומבוסס על נסיון מצטבר זה.

מושגים מעולם הריפוי הטבעי, כגון "חיזוק", "איזון" ו"פתיחת חסימות" נשמעים ערטילאיים וחסרי משמעות.  ובאמת, כאשר המטפל מתחיל בטיפול, הוא יבחר אסטרטגיה לטיפול, או במילים אחרות עיקרון טיפולי, כגון "חיזוק", "ניקוי" וכד', כך זה מכונה בעגה המקצועית.  אולם חשוב להדגיש שבמסגרת המפגש במרפאה, מתרחש תהליך של איבחון, והאבחנה מנוסחת בשפה הייחודית של הרפואה הסינית המסורתית, היא בהירה וממוקדת ולא כללית. כלומר ישנה אבחנה הניתנת בדיוק הרב האפשרי, והיא מנחה את דרך הטיפול הנכונה. למשל, ה"חיזוק" אינו כללי אלא מתייחס לפונקציות איזורי גוף או איברים פנימיים מסויימים.  מגוון השיטות והגישות בטיפול בדיקור ובצמחי מרפא, מאפשר לבחור בין חלופות טיפוליות וכך להתקדם לעבר תוצאות מיטביות ורצויות.

חורף וקיץ, יום ולילה, חום וקור, זכר ונקבה, גוף ונפש. הלילה אינו רק היפוכו של היום, אלא נולד ונובע מתוכו. עולמנו והיקום סביבינו נתונים לתנועה מחזורית, השינוי מתרחש בקצב כזה או אחר. בפילוסופיה וברפואה הסינית, המושג "איזון" מכונה הרמוניה. כלומר הפכים השרויים יחדיו בשיווי משקל ויציבות. כמובן שטלטלות החיים שלנו לא מאפשרות לאיזון להיות סטטי, אך האיזון יכול להיות דינמי כלומר לא נקודה אחת של שיווי משקל שאינה זזה, אלא מרחב של איזון בו שורר מצב רצוי וטוב. הרמוניה בין עקרונות הקיום הבסיסיים של יין ויאנג, פירושה בריאות טובה. האסטרטגיה הבסיסית של הרפואה הסינית היא לשקם מצבים של חוסר איזון, לנוע לכיוון מצב של הרמוניה, ולהביא את האדם לאיזור היציב והתקין ביותר של הקיום.

הרפואה המסורתית התפתחה בתקופה בה אנשים חיו קרוב לטבע ומכאן גם נובעת השפה שמתארת את גוף האדם בבריאות ובחולי. בכל אחד מאיתנו מתקיים מעין עולם שלם, אותו תיארו בסין העתיקה כזה שיש בו טופוגרפיה של הרים ועמקים (הגוף שלנו), שדות ונחלים. האיברים הפנימיים משולים לשדות מטופחים אותם מזינים ערוצי מים ותעלות השקיה (ערוצי הזרימה אשר בהם מטפלים-מרידיאנים). לכל אדם יש "מערכת אקולוגית" שמתקיימת בו ומקיימת אותו. הרופא שעוסק בדיקור משול לגנן שמנקז שדה מוצף, או משקם תעלות יבשות. הטיפול באמצעות צמחי מרפא הוא כמו פיזור דשן המאפשר אדמה פוריה ובריאה כדי שהשדות יניבו גידולים עמידים ומזינים. מערכת התעלות הללו, ערוצי הזרימה הידועים גם בשם מרידיאנים, מוליכים בתוכם את החומרים החיוניים שמזינים את איברי הגוף השונים ואת החושים. בריאות טובה נשמרת כאשר החומרים האלה (דם, אנרגיה מעודנת –צ'י, ונוזלים שונים) זורמים באופן חלק ורציף דרך מערכת הערוצים הזו.  כאשר הזרימה התקינה נפגעת מסיבות שונות כגון- פציעה וחבלה, בעיה רגשית, אורח חיים לקוי או גורמים חיצוניים או סביבתיים (למשל- קור,חום,יובש ולחות), אז עלולה להתפתח מחלה המתבטאת באמצעות סימפטומים כגון כאבים, עייפות, הפרעות בתפקוד מערכת הנשימה הרבייה או העיכול. ההבחנה הבסיסית במצבי מחלה, הינה בין עודף, הצטברות כלשהי שמכבידה וגורמת לחסימה בזרימה חופשית ותקינה, לבין מצבי חסר המבטאים חולשה מסוגים שונים.